בעשור האחרון כולנו נחשפנו לאנרגיה המתחדשת, החל בטורבינות הרוח ברמת הגולן המתיימרות לגבהי עשרות מטרים וכלה בפאנלים הסולאריים שמצאו מקום מושבם בעשרות אלפי גגות ברחבי הארץ, המשקיפים אל השמש. כולנו שמענו על בשורת האנרגיה הירוקה שאיתם מביאים הטכנולוגיות האלה, על מדיניות ממשלתית גלובלית המתגמלת כלכלית את מי מהאזרחים שמוכנים להניח על גגם את הפאנלים הפוטו-וולטאים.
עם זאת, למרות התגמולים הכספיים הרבים אותה מעניקה רשות החשמל עבור משקי בית ובעלי נכסים מסחריים כאשר אלו מחברים פאנלים סולאריים לרשת החשמל, חלקנו עדיין חוששים מלהפוך את גגנו לאוטונומים אנרגטית מתוך תפיסה שגויה של הצד הפיננסי של התחום או חוסר בידע הנדרש.
במאמר זה אנו נסקור את האספקט הפיננסי של המערכות הפוטו-וולטאיות מהמסד לטפחות, כדי שאתם תוכלו לדעת מה היא הכדאיות הכלכלית, האם אתם יכולים להרוויח, ואם כן – כמה?
מה היא אנרגיה סולארית?
לפני שנצלול למספרים, נבצע סקירה מהירה לאלו מכם שאינם מתמצאים בעולם הסולארי.
אנרגיה סולארית היא חשמל שנוצר על-ידי פאנלים מיוחדים אשר בדר"כ מונחים על גגות של מבנים (מוניציפלים, תעשיתיים, משרדיים, ביתיים, חקלאיים וכו') אם כי גם על עצמים אחרים כמו על מצופים בבריכות דגים ובים, שדות חקלאיים, גגות רכבים, ועוד.
הפאנלים מורכבים מתאים סולאריים שפרוסים על פני הפאנל בשורת וטורים, כלומר נוצרת צורת רשת. ישנו יותר מפאנל אחד – זו כבר מערכת סולארית. הקונסטרוקציות האלה ניתנות להתקנה על מגוון גגות: פח, איסכורית, רעפים, בטון ובעצם למעט גג אסבסט ישנם פתרונות התקנה להכל.
כאשר קרני השמש (UV) "פוגעות" בפאנל, תהליך פיזיקלי – ארכני מכדי לגולל את כל סיפורו – מתוכלל בתוך התאים של הפאנלים. בקצרה, מדובר על תזוזה של אלקטרונים באופן מחזורי בתוך המשטח, מה שיוצר חשמל.
החשמל הזה למעשה נוצר באופן מתחדש לחלוטין מאחר וקרני השמש הן משאב אינסופי, זאת לעומת הדלק המאובן כמו הנפט, הגז הטבעי והפחם שעל-ידי שריפתו מפיק עבורנו חשמל, אך עתידו של זה להיגמר (מקור אנרגיה נדלה) ולהמשיך להזיק לכדור הארץ על-ידי פליטת גזי חממה וטביעת רגל פחמנית גבוהה. אומנם עצים, ירק עלוה וכלל עולם הצומח מפחיתים את זיהום האוויר על-ידי הליך הפוטוסינתזה, אין זה מספיק אל מול כלל הזיהום של האנושות על-ידי תעשייה כבדה, רכב, מזון ועוד.
הפתרון הוא אפוא הפחתה בגורמים המזהמים והשקעה בחדשנות אנרגטית בת-קיימא כחלופה, למען עתיד בריא יותר עבור כל נזר הבריאה.
התקדמות הנדסית
מה הן היכולות ההנדסיות הקיימות קיום, ואיפה הטכנולוגיה הסולארית הייתה במאה הקודמת?
בשנות ה-50 של המאה ה-20 היעילות של הפאנל הסולארי הייתה בתהום – רק 2% המרה (כלומר הכמות מאנרגית השמש אשר מצליח הפאנל להפיק כחשמל). הקפיצה ההנדסית והטכנולוגית הייתה מעריכית מפני שבשנות ה-60 חברה אמריקאית בשם הופמן אלקטרוניקס שיפרה את היכולת עד לכדי 14% יעילות.
חשוב לציין שהיום מערכת סולארית מסחרית שנרכשת על-ידי בעלי נכסים, מגיעה עם אחוז יעילות של 15%-25% בדר"כ, ותופתעו לדעת שישנם גם מערכים פוטו-וולטאים עם אחוזי יעילות של 30% ועד 40%, אך אלו יקרים מידי עבור פעילות מסחרית רחבה ונמצאים רק במקומות כגון האקדמיה או תאגידים כנאס"א.
אבל במספרים עסקינן, בואו נדבר עלות ייצור עבור כל וואט חשמלי:
- בתחילת שנות ה-2000, מחירי פאנלי סולאר מסחריים היו יחסית גבוהים, והתעשייה עדיין הייתה בשלבים הראשונים שלה. המחיר לוואט היה בין 4$ עד 6$.
- 2005-2010 המחירים נחתכו בעשרות אחוזים והגיעו למחוזות ה-2$ עד 4$, מה שהפך את הטכנולוגיה זמינה יותר עבור יישומים מסחריים.
- מתחילת שנות ה-2010 התעשייה המשיכה לצמוח עם חדשנות ותחרות, העולם הסולארי מוצב עולמית כמתחרה עבור מקורות האנרגיה הישנים. המחיר לוואט שוב נחתך בחצי והגיע ל-1$ יחיד.
- ב-2012 הוקם הפרויקט הסולארי הראשון עם הספק מעל ל-100 מגה-וואט (MW).
- ב-2014 נחצתה עוד אבן דרך משמעותית – ברגלינטון, ורמונט העיר הסולארית הראשונה בארה"ב (100% הספקת חשמל מאנרגית השמש).
- נכון לכתיבת שורות אלה, המחיר לוואט מאנרגית השמש עומד סה"כ על 0.25$, כלומר פחות משקל ביחס של 1:4 דולר-שקל. המגמה של הורדת המחירים צפויה להמשיך עוד שנים קדימה, בשל חדשנות טכנולוגית כרונית, שדרוג בתהליכי הייצור, והתפשטות גלובלית של אנרגיה סולארית. מחירים יכולים להשתנות בהתאם לסוג הפאנל, יעילותו, ותכונות נוספות.
אה, וזוכרים את הפאנל משנות ה-50 שהיה עם 2 אחוז המרה? כל וואט מיוצר על-ידו עלה למעלה מ-1,700$. שינוי פעוט ומבורך עבורנו הצרכנים.
רוצים לקבל שיחת אפיון וייעוץ ללא עלות אשר מותאמת במדויק עבור מידותכם?
צוותנו מנוסה בהקמת מערכות פוטו-וולטאיות במגוון רחב של גדלים, מיקומים ובהתמודדות מול אתגרים שצצים בשטח.
מחיר מערכת סולארית
מערכת סולארית ביתית יכולה לנוע בין 30,000 שקל לבין 100,000 שקל, כאשר המקבילה המסחרית תהיה עם תג מחיר של פי כמה וכמה מכך. רק כדי לסבר את אוזנכם, בואו נבחן כמה חומרי גלם עיקריים הכלולים במחיר:
- פאנל סולארי – נהוג לכסות פאנלים פוטו-וולטאים על גגות של 40 מ"ר רבוע לכל הפחות, כך שהמערכת תהיה פרותית ובעלת הכנסה משמעותית. תלוי איכות גימור, חברה ודגם (מה שמשפיע על התפוקה ועל אורך החיים), פאנל ינוע במנעד מחירים רחב, בין 2,500 ש"ח ל-3,500 ש"ח. בחישובכם חשוב לזכור שבשנתו הראשונה פאנל סולארי מאבד לערך 1.5% מיעילות ההמרה שלו, ולאחר מכן מאבד באופן קבוע 0.5% כמגמה שנתית. כלומר לאחר 25 שנות שימוש, הפאנל צפוי לאבד כ-12.5% עד ל-15% מן היעילות – חברה קבלנית מקצועית ואמינה תשקלל זאת בהצעת המחיר להתקנה.
- מערכת שטיפה אוטומטית – תלוי דגם, זו יכולה להגיע במחיר של 2,000-5,000 ש"ח לגג של 100 מ"ר, כמחיר חד-פעמי. ישנם גם פתרונות ניקיון אנושיים וחברות שמתמקצעות בכך.
- ממיר מתח – מבלי להיכנס לפרטים טכניים, יש כמה סוגי ממירים (String, MLPE ועוד), כולל התקנה אלו יגיעו בטווח מחירים רחב 5,000 – 13,000 ש"ח. הממיר (כמו שאר הפריטים) נקבע על-פי צרכיו השונים של הלקוח ורצונותיו. תפקידו של ממיר המתח הינו לקחת את החשמל בתצורת זרם ישיר (DC) ולהמיר אותו לזרם חילופין (AC) אשר ניתן לנצל בצריכה של משק הבית או להעביר חזרה לרשת החשמל.
- חומרים נוספים – ישנו "חומר שחור" אלו הם כבלים חשובים, הארקה, קונסטרוקציה (פרופיל המתכת שמחזיק את הפאנלים), לוחות, תעלות חשמל, עלויות שינוע ועוד. המון גורמים ומשתנים שהחברה צריכה לציין בהצעת המחיר באופן קוהרנטי, ולהתאים ללקוח דרך קשב אקטיבי, איפיון צרכיו ודרישותיו.
מימון
כעת, אולי אתם מבינים את זהות האינטרסים וההפרייה ההדדית: המדינה אשר מסוגלת לחזק את הביטחון האנרגטי שלה ועמידה ביעדי אקלים, אתם כבעלי בתים צמודי-קרקע או בעלי נכסים מסחריים אשר יכולים להרוויח באופן פאסיבי מהשמש הבלתי-נדלת.
אבל עם כל הדיבורים על אידיליה ואוטופיה אנרגטיות, והשקעה פיננסית עם תשואה מכובדת – אולי עלות מערכת סולארית היא כבדה על כיסכם מכל סיבה שהיא (ואולי אתם פשוט רוצים לשמור על נזילות). ובכן, תופתעו לגלות שהבנקים תרים אחר האפשרות להעניק מימון להקמת מערכות סולאריות אם של חקלאי, אשת עסקים, פירמות ומשרדיהן וכל בעל נכס שהוא (עם טופס 4 כמובן), באחוזי מימון חסרי תקדים של עד 100% מימון.
מדוע מערכת סולארית היא יוצאת מן הכלל? הרי עבור דירה ראשונה, הבנק מספק עד ל-75% ממחיר הנכס ואת השאר אמורים הרוכשים לספק כהון עצמי; בגלל שהחוזה נחתם אל מול המדינה הבנק סמוך ובטוח שהמערכת תניב כסף לאורך כל החוזה. חברת החשמל מחויבת בחוזה לרכוש מכם חשמל עודף שאתם מפיקים, למשך 25 שנה וזו האסדרה של רשות החשמל.
אזי אתם יכולים להרשות לעצמכם את ההשקעה החכמה הזו ומבלי להשתמש בהון עצמי. בסולארג'י אנו מבצעים עבורכם את ההתקשרות מול הבנק (ומול כל הגופים הרלוונטים, סטטוטורים וממשלתיים).
בנוסף, בדרך כלל התשואה החודשית ממכירת החשמל למדינה מתעלה על ההחזר החודשי על ההלוואה (תלוי מסלול הקרן בבנק, וכמה מהר אתם מתעתעדים לסגור את ההלוואה), כך שתזרים המזומנים שלכם יהיה בפלוס.
נכון לכתיבת שורות אלו, סביבת הריבית של בנק ישראל גבוהה, וכתוצאה מכך גם הריביות המוצעות בבנקים. אצלנו בסולארג'י ישנו פתרון לכך האפשרות להשכיר לנו את גגכם. אנו ניקח על עצמנו את כלל עלויות ההתקנה ואתכם נתחלק ברווחים. במקרה כזה, אינכם מוציאים שקל מהכיס, אך כן מתחילים להנות באופן מיידי מהכנסה ברגע שהמערכת מתחברת לחברת חשמל, וכמובן מן ההשבחה של הנכס!
תשואה
הגענו לחלק החשוב – מה יוצא לכם מהמערכת בתכל'ס?
קודם כל בואו ניגע בקצרה בתעריפים עבור נכס בכל גודל, מהפרטי עד לענק, על-פי התעריפים החדשים של 2024:
מבחינת נכסים פרטיים ומסחריים קטנים, התעריף הוא כדלקמן:
- 48 אגורות עבור קוט"ש – הספק 15KW (קילו-וואט)
- 45 אגורות עבור קוט"ש – הספק 15KW – 25KW
- 41 אגורות עבור קוט"ש – הספק 25KW – 100KW
נכון לשנת 2024, הרגולציה הממשלתית השתפרה וזו מעניקה יותר תמריצים לשוק הפרטי להיכנס לתחום. לאחר שברשות החשמל ביצעו טעות ברגולציה של 2021, אשר לא סיפקה תמרוץ הוגן עבור השוק (מה שגרם לצניחה במספר הבקשות למערכות מעל ל-200KW) וגם הנתונים של שנת 2022 הצביעו על רק כמעט 10% של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל (3.7 ג'יגה וואט), הרחק מיעדי הממשלה של 30% ב-2030, החליטו לתקן.
זו האסדרה הקיימת לנכסים בעלי גג גדול:
- 38.21 אגורות לקוט"ש (תעריף קודם – 33.28 אגורות) – גודל מערכת 200KW-300KW
- 36.39 אגורות לקוט"ש (תעריף קודם – 30.35 אגורות) – גודל מערכת 300KW-500KW
- 33.54 אגורות לקוט"ש (תעריף קודם – 25.77 אגורות) – גודל מערכת 500KW-630KW
- 32.48 אגורות לקוט"ש (תעריף קודם – 24.36 אגורות) – גודל מערכת 630KW ומעלה
ניקח דוגמה את הגג הבא, של גג מסחרי בגודל בינוני: גג אלפיים מ"ר שמכוסה כולו במערכת סולארית. זו תהיה מערכת עם הספק של 200KW (קילו-וואט). החישוב מתבצע כך: כל עשרה מ"ר מביאים בממוצע הספק קילו-וואט אחד. אז אלפיים מטר גג לחלק ב-10 = 200KW. זה ההספק של גג זה.
קילוואט אחד יפיק 1,500-1,700 קילו-וואט שעה (kWh; קוט"ש) לאורך שנה שלמה.
1,600 קילו-וואט שעה (ממוצע שנתי) כפול 200 קילו-וואט (הספק מערכת) = 320,000 קוט"ש. זו "מסת" חשמל מכובדת, אך איך זה מתבטא בשקלים?
320,000 קוט"ש בשנה כפול 38.21 אגורות = 122,272 שקל בשנה. ממעוף הציפור, ל-25 שנה שבהן החוזה מול חברת חשמל פעיל, מערכת פוטו-וולטאית כזו צפויה להפיק תשואה של 3,056,800 שקל.
בגלל גודלה של מערכת כזו, מערכת מסחרית מעניקה החזר השקעה (ROI) תחרותי יותר מן זו של מערכת על בית פרטי.
מערכת מסחרית כזו מספקת תשואה של 20% ברוטו על ההשקעה, כלומר החזר ב-5 שנים, מערכת ביתית פרטית מספקת גם היא החזר השקעה פנומנלי של 6-8 שנים. כך או כך אלו הם החזרי השקעה שלא ניתן להשיג על הכסף באפיקים אחרים בין אם השווקים הפיננסים המסורתיים כמו אג"ח או הבורסה, ובטח שלא בתחום הנדל"ן המניב. מה גם שזו השקעה בטוחה יותר מאלו.
מיסוי
כפי שציינו המדינה רוצה לקבל ביטחון אנרגטי ולעמוד ביעדי האקלים שלה, בהתחשב בכך הסביבה המיסוית מטיבה מאוד עם המשקיעים בכך הופכת מחיר מערכת סולארית לעוד יותר אטרקטיבי.
1. אין מס שבח – כאשר פאנלים פוטו-וולטאים מותקנים על גג נכס, זה בטח הופך אותו לפיסת נדל"ן נחשקת יותר, כי הוא נכס מניב. על העלייה הזו בערך הנכס, אין מס שבח.
2. היתר בנייה – בעבר מערכות עם הספק של 50 קילו-וואט היו זקוקות להיתר בנייה משלהן, היום זה לא רלוונטי לרוב המערכות מאחר ורק מערכות עם הספק 700 ומעלה דורשות מבעל הנכס להמציא היתר בנייה.
3. פטור ממס הכנסה – אין תשלום או דיווח למס הכנסה עבור מערכת עם הכנסה שנתית מתחת ל-24,000 שקל. רלוונטי בעיקר אליכם בעלי הנכסים הפרטיים.
4. פטור ממע"מ למערכות עם הכנסה שנתית מתחת ל-70,000 שקל.
לסיכום
עלות מערכת סולארית הינה דבר לא פעוט, אם כי בהתחשב בסביבת המס המתגמלת, בתשואות הגבוהות לעומת אפיקי השקעה אחרים, בסולידיות בהשקעה שנחתמת אל מול חוזה ל-25 שנה ומול המדינה וכמובן ההשלכות הסביבתיות החיוביות – מדובר על החלטה נבונה שלא דורשת לחשוב פעמיים.
